אודות המושב

מושב כפר רות ממוקם באזור המרכז סמוך לעיר מודיעין  המושב הוקם בשנת 1977.
שם המושב "כפר רות" ניתן לו על שם הכפר הקדום "כפר רותה"
שלפי מפת מידבא שוכן באותו המקום בו נמצא כיום היישוב
מפת מידבא
מפת מידבא היא רצפת פסיפס הממוקמת בכנסייה בעיר מידבא שבירדן. המפה, המתוארכת בין המאה השישית עד השביעית, מתארת באמצעות מפה את ארץ ישראל.
המפה מהווה את העדות הוויזואלית המוקדמת ביותר לבנייתה של כנסיית הקבר בירושלים.
 
 
בשנת 1884, בעת שארכאולוגים שיחזרו כנסייה ביזנטית בעתיקות העיר מידבא, הנמצאת בעבר הירדן המזרחי, נחשפה רצפת פסיפס צבעונית אשר שימשה בכנסייה מן התקופה הביזנטית. לפי המחקר הארכאולוגי, הכנסייה בה נמצאה הרצפה הייתה בעלת צורת בזיליקה, בעלת טרנספט רחב יחסית, בדומה לכנסייה בטבחה. את הפרסום המשמעותי הראשון, קיבלה המפה בשנת 1896 בזכות ניקודימוס, הפטריארך היווני של ירושלים. המחקר האקדמאי הראשון על המפה נערך על ידי מיכאל אבי-יונה, אשר פרסם את מחקרו בעברית בשנת 1953 ובאנגלית בשנה שלאחר כך.
המפה משלבת תיאור גאוגרפי עם תיאור דתי של ארץ הקודש. התיאור מבוסס על חיבור ה"אונומאסטיקון" של אוזביוס מקיסריה, על מפות דרכים מן התקופה הרומית ועל מדריכי צליינות שהוכנו עבור צליינים נוצרים. המקומות במפה אינם מתוארים לפי קנה מידה אחיד, כי אם על פי חשיבותם הדתית - ככל שהמקום המתואר הוא חשוב יותר, כך הוא מתואר בצורה בולטת וגדולה יותר.
גבולות ארץ הקודש במפה משתרעים מצידון ועד נוא-אמון שבמצרים. אולם החלקים הקיצוניים של המפה לא שרדו. החלק ששרד ממוקם בספינה המרכזית של הכנסייה. כיוון התיאור של המפה הוא כלפי מזרח, כלומר כלפי ארץ הקודש. המפה משלבת נקודות מבט שונות. העיר ירושלים, לדוגמה, מוצגת במבט מלמעלה בעוד שערים אחרות מתוארות בהיטל אלכסוני מן הצד. הכללת היישובים נעשתה על פי ציונם בכתבי הקודש. ירושלים, לדוגמה, מתוארת בקנה מידה הקרוב ל-1:1600, כמעט פי עשרה משאר חלקי המפה.
.